תסמינים
התסמינים משתנים לפי דרגת החומרה ומיקום הדלקת.
- א-תסמיני - לעיתים אין כל תסמין והדלקת תתגלה באקראי בבדיקת שתן.
- תסמיני - רצון דחוף ותכוף להטיל שתן, תחושת כאב צורב בעת ההשתנה, הכאב יכול להיות מוקרן לגב התחתון,
כאבי בטן תחתונה, השתנה רבה במהלך הלילה, שתן עכור, לעיתים ניתן לגלות דם בשתן, חום, צמרמורת,
בחילות הקאות, כיווץ חזק בשרירי האגן,כאב עוויתי- עשויים להעיד על חשד למעורבות של זיהום כלייתי .
גורמי הדלקת
דלקת בדרכי השתן נגרמות בעיקר מחיידקי אשריכיה קולי (E. Coli) ומחיידקים אחרים מאותה משפחה הקרויה
גרם שלילי/מאבנים שיכולים להיות בשופכן או באגן הכליה,ליקוי מבני.
הדלקות בדרכי השתן מדבקות ועלולות להיות מועברות באמצעות יחסי מין, גופים זרים כצנטר,
זיהום חיידקי בעור (סטפילוקוקוס) עלול להגיע דרך זרם הדם לכליות ולגרום לדלקת.
שכיחות הופעת הדלקת גבוהה יותר בקרב נשים, כמחצית הנשים לוקות לפחות פעם אחת בחייהן ואשה אחת מכל ארבע נשים חווה זיהומים נשנים בשלפוחית השתן. זיהומים בשלפוחית השתן נפוצים יותר בנשים הרבה יותר מאשר בקרב גברים.
הסיבה לכך - אורך השופכה (urethra) - הצינור המוליך את השתן מהשלפוחית אל מחוץ לגוף האישה כ-1.3 ס"מ בלבד ופתח השופכה קרוב מאוד לפי הטבעת,
מה שמקל על חיידקים להגיע מפי הטבעת אל השופכה ולגרום לזיהום פנימי.
מחצית מזיהומי השלפוחית חיידקיים ואולם ישנם גם גורמים נוספים ובהם פטריית הקנדידה (candida) ותגובה אלרגית למזונות מסויימים.
יחסי מין מרובים וחומרים כמו סבונים או חומרי כביסה עלולים לתרום לגירוי מקומי שיגרה את השופכה ואת השלפוחית.
הטיפול המקובל
טיפול תרופתי אנטיביוטי בדלקת,לבעלי נטייה חוזרת לסבול מדלקות נשנות - ניתן טיפול מניעתי (פרופילקטי) לאורך זמן במחזורים קבועים.
תרופות לשיכוך כאבים והפחתת עווית השרירים.תמיסות להבססת השתן (הפיכתו לבסיסי) במטרה להפחית את התסמינים.
ניתוח - במקרים מסוימים לצורך פתיחת חסימה או תיקון ליקוי מבני.
הטיפול באבנים - כאשר האבנים קטנות ואינן גורמות לתסמינים - אין טיפול , כאשר האבנים גורמות לתסמינים - מסירים בעזרת גלי קול המנפצים את האבן ומרסקים אותה באמצעות מכשיר למעיכת אבני כליות בבקרת אולטרסאונד.