ישנן כמאתיים מחלות שונות שיכולות לגרום לדלקת מפרקים בצורות שונות. מחלות הגורמות לדלקת מפרקים יכולות להיות :
מחלות אוטואימוניות | מחלות על רקע שקיעת גבישים במפרקים | מחלות זיהומיות שונות - לרבות דלקת מפרקים זיהומית.
אחת המחלות הנפוצות היא דלקת המפרקים השגרונית.
תסמינים
תסמינים שכיחים בדלקות מפרקים הם - נפיחות, אדמומיות, חום מקומי ורגישות/ כאב, נוקשות מפרקית וחוסר יציבות מפרקית. הדלקת עשויה להיות סימטרית, בנוסף תיתכן הרגשה כללית של שפעת, עייפות ותשישות, דיכאון וזעפנות,אנמיה,ציסטות מאחורי ברכיים פגועות, קשריות (גושים קשים) מתחת לפני העור בסמוך למפרקים,חום נמוך ועלולה לגרום לנכות ומוגבלות. בדיקה פיזיקאלית של רופא ובדיקות דם - יסווגו הימצאות התסמינים תחת הגדרת המחלה - כדלקת מפרקים שגרונית.
תסמינים נוספים ודרכי הטיפול– בפירוט הבא.
RA - הינה מחלה אוטואימונית הגורמת נזק למפרקי הגוף,מחלה שבה מתפתחת דלקת סימטרית במפרקי כפות הידיים/הרגליים. המחלה היא מערכתית ומשפיעה על הגוף כולו , נפוצה בעיקר בקרב נשים ומופיעה אצלן בשכיחות של 3:2 לעומת שכיחותה בגברים. נגרמת כתוצאה משיבוש במערכת החיסונית התוקפת בטעות את תאי הגוף עצמו. בדרך כלל, המחלה מתפרצת לראשונה בגילאים 25 - 50, אך יכולה להופיע בכל גיל. שכיחה יותר בקרב שמנים, מעשנים, אוכלי בשר אדום. יש והמחלה נעלמת ספונטנית, מנגד ישנם מקרים בהם החולים הופכים להיות מוגבלים-אחד מתוך עשרה מקרים.
אבחון המחלה
אבחון המחלה מבוסס על מקבץ סימפטומים עליהם מעיד הלוקה במחלה. בדיקה פיזיקאלית של רופא, צילום (x-rays) לאבחון נזק למפרקים ובדיקות דם כגון - שקיעת דם - Erythrocyte Sedimentation Rate) ESR) ובדיקת חלבון מגיב CRP - C Reactive Protein לאיתור דלקת הן בדיקות המאששות את קיומה. על פי רב במצב של דלקת - הערכים בשתי בדיקות דם אלה יהיו גבוהים (9 מתוך 10 מהלוקים במחלה יפתחו שקיעת דם מוחשת). בדיקת דם נוספת לאיתור נוגדן RF-Rheumatoid Factor - המעיד על ריאקציה במערכת החיסון, למרות שהנוגדן לא יתגלה אצל כל הלוקים במחלה .
הסיבה המדויקת להתפרצות הדלקת לא ידועה , יש בה היבטים תורשתיים , ונמצאו עדויות להשפעתם של גורמים נוספים להתלקחות המחלה ביניהם - נמצא קשר בין משקל גוף להתפתחות מחלות מפרקים. פעמים רבות ההתלקחות הראשונית היא עקב מתח (סטרס) הנובע משינויים באורח החיים כתוצאה ממעברים למקומות חדשים או מצבים חדשים בחיים(חיילים בצבא) ועוד..נמצא קשר בין תרופות נוגדות דלקת לבין התפתחות כיבים במערכת העיכול בקרב חולים אלה, גורם נוסף בעל השפעה הינו - עקה חמצונית כגורם ל - RA ונמצא קשר בין אלרגיה/אי סבילות למזונות להתלקחות הדלקת כמו כן נמצא קשר בין אלימינציה של מזונות ודיאטות לבין הטבה ורמיסיה של המחלה.
תסמינים נוספים
תסמינים שכיחים בדלקות מפרקים הם- נפיחות, אדמומיות, חום מקומי ורגישות/ כאב עז, נוקשות מפרקית וחוסר יציבות מפרקית. הדלקת בדרך כלל סימטרית(פוגעת במפרקים באיברים מקבילים בשני צידי הגוף). בנוסף תיתכן הרגשה כללית של שפעת, עייפות ותשישות, דיכאון וזעפנות, אנמיה, ציסטות מאחורי ברכיים פגועות, קשריות|נודולות (גושים קשים) מתחת לפני העור בסמוך למפרקים, חום נמוך. אזורי פגיעה עיקריים כוללים את - מפרקי כפות הידיים | שורש כף היד | ברכיים | כתפיים | קרסוליים | צוואר ועמוד שדרה. עיוותים ונפיחות כתוצאה מהצטברויות נוזלים עלולים להיווצר בכפות הידיים ומפרקי הברכיים. בדיקה פיזיקאלית של רופא ובדיקות דם - יסווגו הימצאות התסמינים תחת הגדרת המחלה - כדלקת מפרקים שגרונית. דלקת מפרקים עלולה להתחיל בהדרגה ולפגוע באיטיות במפרקים שונים.
סיבוכים
דלקת בכלי הדם (ואסקוליטיס) הגורמת נזק עצבי או כיבים ברגליים. דלקת קרום הלב(הצדר), דלקת/הצטלקות בריאה ועקב זאת קשיי נשימה, כאבים בחזה ותפקוד לקוי של הלב, נפיחות בקשרי למפה, דלקת עיניים, נכות. תסמונת סיוגרן(Sjögren's syndrome) - מחלה אוטואימונית הפוגעת בבלוטות הרוק והדמעות וגורמת ליובש העור/פה/עיניים לצד הסתמנויות סיסטמיות נוספות. נמצא גם קשר בין התפתחות אנמיה לדלקת מפרקים שגרונית.
טיפול רפואי מקובל
הנחיות למנוחה למפרקים הפגועים, על מנת לא להחמיר את הדלקת. שימוש בסדים לקיבוע מפרקים לצד הנחיות להפעלת המפרקים- במידה מתונה כדי למנוע התקשות שלהם. פיסיותרפיה,חימום המפרקים כדי שלא יקפאו במקומם,טיפול תרופתי ולעיתים ניתוח. הטיפול התרופתי כולל- מתן תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידליות (NSAIDS - Nonsteroidal anti-inflammatory drugs) להפחתת הנפיחות והכאב (כאספירין,איבופרופן). תרופות בעלת קצב השפעה איטי כתרכובות זהב/פניציאמין/ הידרוקלוסיכלורוקין. קבוצה נוספת של תרופות – קורטיקוסטרואידים - בעלות יעילות לטווח קצר כפרידיניזון. ותרופות מדכאות חיסון כמתותרקסט.
